שלמה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אבוזין ואח'

פסק דין

מדובר באירוע של תאונת דרכים, שהתרחש בכביש, גדות גונן, כאשר רכב התובעת נוסע מדרום לצפון, רכב הנתבעים נוסע מצפון לדרום, ולפניו משאית, אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בכביש צר ואולם הוא מספיק לנסיעת שני רכבים, זה מול זה.

בשלב מסוים שהרכבים חולפים אחד ליד השני, נוצר מגע ביניהם, ועל פי חוות הדעת של השמאי מטעם התובעת, הנזק ברכב התובעת מפוזר על פני כל דופן שמאל, מהכנף הקדמית עד הכנף האחורית, וכמובן המראה שהיא בולטת מגוף הרכב נשברה.

גרסתה של התובעת היא כי המגע בין שני הרכבים נוצר כתוצאה מכך שרכב הנתבעים עקף את המשאית במקום צר שלא הותיר מספיק רווח לרכב התובעת לעבור, טענתו של הנתבע 1 היא שהוא נסע מאחורי המשאית, לא ניסה לעקוף את המשאית, וכי רכב התובעת בראותו את המשאית ירד לשוליים, נסע כברת רכב, שגלגליו הימניים על השול הימני, לכוונו, וגלגליו השמאליים על הכביש, והנתבע טוען, כי לאחר שהמשאית שלפניו ורכב התובעת חלפו אחד על פני השני, ניסה עד התביעה לחזור לכביש, ואז כתוצאה מכך נוצר המגע בין שני הרכבים.

שמעתי את עדותו של נהג התובעת מטעם התובעת, ואת הנתבע, יש לציין, שמצד התובעת היה עד נוסף שהיה ברכב התובעת, שלא בא להעיד, ומנגד עם הנתבע היה נוסע נוסף, שגם הוא לא בא להעיד.

מה שנותר לי לשקול כדי להגיע להכרעה בתיק, היא ההתרשמות משני העדים, מוקדי הנזק, והסבירות של טענת כל אחד מהם.

אין מחלוקת שעד התביעה ירד מהכביש אל השוליים, והוא מסביר זאת בכך שרכב הנתבע עקף את המשאית ונסע למעשה בנתיב שלו.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי למרות שהכביש הוא צר, יש מקום לנסיעת שני רכבים זה מול זה, כך שההסבר שנתן עד התביעה, הגיוני וסביר יותר שכן אילולא חסם מישהו את נתיב נסיעתו, היה יכול לחלוף משמאל למשאית מבלי להצטרך לרדת לשוליים, ואם הוא ירד לשוליים, ואין הסבר אחר מלבד ההסכם שהוא נתן אזי הירידה לשוליים נגרמה עקב כך שהנתבע היה בנתיב הנסיעה שלו.

זאת ועוד, הנתבע אומר בתשובה לשאלת ביהמ"ש, כי הוא נסע 10-15 מטרים מאחורי המשאית, וכי כאשר חזר עד התביעה לכביש, לאחר שהיה בחלקו בשוליים, הוא היה במרחק של 5-10 מטרים ממנו.

אם נכון היה הדבר, והמרחק בין הרכבים הוא בין 5-10 מטרים בזמן שעד התביעה חוזר לכביש, אזי הפינה הקדמית השמאלית של רכב התובעת היה פוגע ברכב הנתבעים, לפני שהיה מתיישר בכביש, ולא היה נוצר שפשוף לאורך כל דופן שמאל. העובדה שיש שפשוף לאורך כל דופן שמאל ברכב התובעת מצביעה על כך, שבזמן המגע בין הרכבים, הוא היה ישר, ביחס לכביש.

בשוקלי את מכלול הנסיבות והראיות, והתרשמותי מהעדים, אני מגיע למסקנה שאני חייב להעדיף את גרסתו של עד התביעה, על זו של הנתבע, ולקבוע כי המגע בין שני הרכבים נגרם כתוצאה מסטיית הנתבע מנתיב נסיעתו לנתיב נסיעת עד התביעה.

התוצאה היא שהתביעה מתקבלת.

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הסכום של 4,727 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.01.09, אגרת ביהמ"ש בסך 337 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, שכר בטלת עד בסך 350 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום, שכר טרחת עו"ד בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

ניתנה והודעה היום ט"ז תמוז תש"ע, 28/06/2010 במעמד הנוכחים.

חאג יחיא, שופט

הוקלד על ידי: אורנה עוזרי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: